כתבה

הרעב שחסר לשחקן הישראלי: למה החלום מתנפץ במעבר לבוגרים

אריאל בלסון · אנליסט כדורגל אישי · נובמבר 2026

כמעט כל שחקן נוער בישראל חולם על ליגת העל, על קבוצה גדולה ועל אירופה. רק מעטים מגיעים. הסיבה היא לא תמיד כישרון. פעמים רבות הסיבה היא היחס לעבודה: שחקנים שבטוחים שהם כבר יודעים הכי טוב, ושהם מספיק טובים כדי להצליח.

המספרים

המספרים המדויקים משתנים מעונה לעונה, אבל לפי מבנה הליגות בארץ, התמונה נראית בערך כך:

• מחלקות הנוער: אלפי שחקנים בכל שנתון משחקים במחלקות הנוער ברחבי הארץ.
• ליגת העל: 14 קבוצות, ובכל אחת סגל של בערך 25–30 שחקנים, חלקם זרים. כלומר בכל עונה יש בליגת העל בערך 300 מקומות לשחקנים ישראלים, לכל הגילים יחד. מכל שנתון של שחקני נוער, רק עשרות בודדות מגיעות לשחק בה באמת.
• הקבוצות הגדולות: רק לקבוצות בודדות בצמרת יש תקציבים גדולים ושכר גבוה. שם המקומות מעטים עוד יותר, והתחרות עליהם כוללת גם שחקנים זרים.
• אירופה: בכל עונה רק כמה עשרות שחקנים ישראלים משחקים בליגות באירופה. בליגות הבכירות ובקבוצות הגדולות שם, מדובר בשחקנים בודדים.

במילים אחרות: מאלפי שחקני נוער, מעטים מאוד מגיעים לכדורגל המקצועני, ומספר קטן מאוד מגיע לרמה של אירופה.

איפה החלום מתנפץ

הרגע הכי קשה הוא המעבר מנוער לבוגרים. בנוער, שחקן מוכשר יכול לבלוט גם בלי לעבוד קשה במיוחד. בבוגרים הכול משתנה: היריבים חזקים ומנוסים יותר, הקצב גבוה יותר, ואף אחד לא מחכה לך.

שחקן שהיה כוכב בנוער מגיע לבוגרים ומגלה שהכישרון כבר לא מספיק. אם הוא לא בנה הרגלי עבודה, הוא נתקע. ואז מגיעות ההשאלות לליגות נמוכות, הדקות נעלמות, והחלום מתחיל להתרחק.

מה הרעב באמת אומר

רעב הוא לא רק לרצות להצליח. כל שחקן רוצה להצליח. רעב הוא מה שהשחקן מוכן לעשות כשאף אחד לא מסתכל:

• לרצות ביקורת: לבקש מהמאמן משוב, ולא להיעלב ממנו.
• להודות שיש מה לשפר: גם אחרי משחק טוב. שחקן שחושב שהוא כבר יודע הכי טוב, מפסיק ללמוד.
• לעבוד מעבר למה שמבקשים: אימון נוסף, צפייה במשחקים, עבודה על נקודה חלשה.
• לחשוב לטווח ארוך: לבנות הרגלים שיחזיקו גם בגיל 25, ולא רק לנצח במשחק הבא.

מה ראיתי באירופה

בעבודה הצמודה עם אוסקר גלוך מאייאקס ראיתי איך זה נראה ברמה הגבוהה: עבודה יומיומית, צפייה בכל משחק, וחיפוש מתמיד אחרי מה לשפר. גם כשמגיעים לשם, אף אחד לא מפסיק ללמוד. השחקנים שמצליחים הם אלה שמתייחסים לכל משחק כאל הזדמנות להשתפר.

מה עושים כבר בנוער

1. מקבלים משוב אמיתי: לא רק מחמאות מהסביבה, אלא ניתוח כן של המשחק.
2. מציבים מטרות ברורות: 2–3 מטרות לכל משחק, ובודקים אותן בווידאו אחרי.
3. בונים הרגלים לפני הבוגרים: סריקה, קבלת החלטות, מיקום ומשמעת טקטית.
4. מבינים את המשחק לעומק: שיטת המאמן, זונים, לחץ ומצבים נייחים.

אני מכיר את הדרך הזו מבפנים: גדלתי במכבי תל אביב ושיחקתי בנבחרות ישראל, וראיתי את החלום מתרחק אחרי פציעה. היום המטרה שלי היא לעזור לשחקנים צעירים לבנות את ההרגלים האלה מוקדם, לפני שהמעבר לבוגרים מגיע.